אירועי סייבר
מהו איום הסייבר?
ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה לצד התלות הגוברת בה, הביאה בשנים האחרונות לאיום חדש, המשפיע על כל תחומי החיים - איום הסייבר. כיום, אמצעים רבים נשלטים ונתמכים על ידי מערכות מידע, למשל מערכות המים והחשמל, הטלפונים הסלולריים ואמצעי התחבורה המשמשים אותנו (דוגמת רמזורים, מכוניות חכמות ותעופה). עובדה זו מציבה אתגר טכנולוגי חדש בפני מדינת ישראל, בדומה לכל מדינות העולם. מרחב הסייבר חשוף לטווח ומגוון איומים ההולכים ומתעצמים. איומים אלו עלולים להוביל הן לפגיעה בתוך מרחב הסייבר עצמו (למשל במידע, באתר, באפליקציות או בתפקוד של ארגון או רשות אזורית), והן דרך תקיפות ממרחב הסייבר הווירטואלי, שיוצרות פגיעה בעולם הפיזי (למשל פגיעה בתשתית או באספקה של שירותים).
מאחורי מתקפות הסייבר עומדים מגוון גורמים עוינים: מדינות וגורמים הנתמכים על ידיהן, ארגוני טרור, קבוצות פשיעה, אקטיביסטים ויחידים. המוטיבציות והמניעים של התוקפים מגוונים, לרבות פגיעה בביטחון לאומי, ריגול וטרור, פשיעה, גניבת מידע, תחרות עסקית, גרימת נזק, השפעה ותודעה, ומטרות פרטיות שונות.
הגנת סייבר קריטית לכל פעולה, שירות ותהליך בחיי היום יום של כל אחת ואחד, מרמת האזרח הבודד ועד לתשתיות קריטיות של המדינה. כיום ננקטים אמצעי הגנה רבים נגד מתקפות סייבר, בשל הסיכונים לביטחון הלאומי ולסדר החברתי, חשש מכשל מערכתי של שירותים חיוניים, סכנת חיים לאזרחים ותרחישים מאקרו-כלכליים.
כדאי שנהיה מודעים לאיומים הקיימים. אין לנו יכולת השפעה וטיפול על אלו שברמה הארצית אך מצד שני, קיימים איומי סייבר שמכוונים אל הפרט ואל ארגונים בהם אנחנו נמצאים, ועלולים להשפיע עלינו באופן אישי ומיידי. האיומים הם בעיקר גניבת פרטים כמו סיסמאות לשירותים שונים ואף רמאויות שכרוכות בהפסדים כספיים לא מבוטלים (מערך הסייבר הלאומי פרסם במאי 2024, כי העלות הכלכלית של מתקפות הסייבר הן 12 מיליארד ש"ח בשנה!)
את מאפייני האיומים הללו אנחנו יכולים ללמוד ובזכות ידע מוקדם והכרות עם הסיכונים להתמודד איתם בהצלחה ולא ליפול בפחים שמטמינים לנו.
חשוב לדעת, כי האיומים והאירועים משתנים מזמן לזמן ובתדירות גבוהה, לכן אין טעם לפרט את כולם, אלא להכיר את המאפיינים שלהם להקפיד על מספר כללים פשוטים אותם חשוב לשנן ולזכור.
נחלק את האיומים שחשוב לנו להכיר למספר קטגוריות
- השחתות אתרי אינטרנט: מתייחס בעיקר לבעלי אתרים, ובעיקר חנויות.
- פריצה לרשתות חברתיות >
- הודעות דיוג (פישינג) והתחזות>
- מתקפת כופרה >
- חטיפת חשבון וואטסאפ >
- דליפת פרטי כרטיסי אשראי >
- הונאות טלפוניות > זהו מקרה פרטי של "פישינג" - "וישינג"
דיווח על אירוע סייבר למערך הסייבר הלאומי >
טיפים להתמודדות עם אירועי סייבר >
על העברת הודעות בעניין איומי סייבר ברשתות חברתיות ובוואטסאפ:
מפעם לפעם כולנו מקבלים אזהרות חמורות על תמונה ש"תמחק לנו את כל הטלפון" או איזה איום אחר, שחשוב להתגונן בפניו. ההודעות הללו רובן ככולן הן הודעות שוא, אינן אמיתיות ומיותר להעביר אותן.
וגם אם פה ושם יש הודעה שיש בה משהו מהאמת - כפי שהיא מנוסחת אינה מביאה כל תועלת. הדעה שעדיף להעביר, כי "אם לא יועיל לא יזיק" - אינה נכונה.
ריבוי ההודעות ושמועות השווא בהחלט עושים נזק ומבלבלים. אל תתנו לזה יד.
מוזמנים לבדוק שמועות ומידע באתר המצויין הזה: לא רלוונטי >
תגובות