כתבה בעקבות פרישתה של טלי גיני שהיתה במשך שנים רבות ארכיאולוגית נפת הערבה
כתב: רועי גלילי, עידן
קול קרא
יום אחד לפני יותר מחמישים שנה כשהייתה בת 13 החליטה טלי, ילדה טובה ממשפחה ציונית במדינת מיזורי במיד ווסט בארצות הברית, שהיא רוצה לעלות לארץ ישראל. לא לבקר, לא לטייל - לעלות. לעלות לארץ. ובשנת 1977 כשהיתה בת 19 היא הגיעה, לבדה, נפרדה לתמיד מהשדות ומהיערות הירוקים וקשרה את עצמה לישראל ובאופן מאוד לא מטפורי, כחקלאית וארכיאולוגית, לאדמתה, אדמת הלבנט הצחיחה
"קוֹל קָרָא וְהָלַכְתִּי / הָלַכְתִּי, כִּי קָרָא הַקּוֹל" כתבה פעם חנה סנש.
בשנים הראשונות למדה באוניברסיטת תל אביב ועבדה לקיבוץ כפר חרוב ברמת הגולן שם פגשה את משה ויחד עברו לקדש ברנע. אבל למרות שהחליטה להשאר בארץ המשיכה לפעם בה התשוקה לדרכים ולנדודים וגם כשהפכה לארכיאולוגית תמיד עמדו המרחבים והדרכים החוצות אותם במוקד העניין האקדמי שלה.
הנגב של סוף שנות השמונים של המאה שעברה עמד עדיין בסימן השפעת נסיגת ישראל מסיני והעברת בסיסי הצבא לדרום, סקר "החירום הארכיאולוגי" שנערך באותן השנים העסיק מאות עובדים ורשות העתיקות גייסה ארכיאולוגים צעירים וכך הגיעה טלי שהזדמנה לחפירות ניצנה אך טרם סיימה עדיין את לימודי הארכיאולוגיה, לרשות העתיקות.
כחובבת דרכים ונדודים מושבעת מעידה טלי על עצמה שמעבר לקסם ולעניין שמצאה בעתיקות מה שגרם לה באמת להיות ארכיאולוגית ברשות הייתה ההבטחה שקיבלה לרכב צמוד...
במהלך השנים האלו הצליחה חוץ מללדת ולגדל ארבעה ילדים, גם לסקור, לחפור, לפרסם ולהשלים תואר תואר שני ודוקטורט בארכיאולוגיה. סופרוומן. משנת 1995 ועד שנת 2018 הייתה טלי ארכיאולוגית הנפה של הנגב הדרומי והערבה חפרה, פיקחה וגילתה עשרות אתרים ארכיאולוגיים אליהם דהרה במרחבי הנגב, לבדה עם הג'יפ הקטן בלי חשש ("מלאך קטן שמר עליה" העיד עליה דובה'לה נחליאלי שהיה מנהל המרחב).
תחנות בדרך
לטלי יש פינה חמה בלב לערבה אבל בשיחה איתה קשה להתמקד באתרי הערבה כי גם הדיאלוג הוא מין מסע נדודים עמוס ידע ואנקדוטות במרחב ובזמן, בין האתרים הארכיאולוגיים של הנגב, תולדות המחקר והחוקרים.
כמו חייה גם הראייה המחקרית שלה התעצבה בהשפעת המרחקים והדרכים שמקשרות בין הערבה והנגב, סיני וירדן וגם המדבריות הרחוקים יותר... וחוץ מזה יש לה ריש אמריקאית ארוכה, עמוקה ומצחיקה בעיקר כשהיא אומרת אורררחן מוררר.
אורחן מור מקרוב אל הרחוק: המצד, החאן ו"גבעת המתקנים"
והיא חוזרת לא מעט על השם אורחן מור - השם העברי שניתן לאתר שמרביתנו מכנים בטעות בשם מואה. נאמנה לאמת המחקרית, מסרבת טלי לקרוא למצד ולחאן שלמרגלותיו בשם הזה, שמוכר מכתובות ביזנטיות מהמאה השישית לספירה - תקופה שבה לא היה כבר לא איש ולא יישוב, באתר שננטש שנים רבות קודם לכן.
כך או כך, גם את פרשנותה המיוחדת לממצאים באתר הזה ובעיקר לשרידים שנמצאו ממזרח לחאן, פיתחה טלי על רקע ההבנה המרחבית שלה: בית הבד הקטן שנמצא במצד והופעל במאות השנייה והשלישית לספירה הפתיע וסיקרן במשך שנים את החוקרים שלא הבינו מה היה התמריץ להכנת שמן זית בייצור מקומי באזור מדברי מרוחק וקשה כל כך לגידול עצי זית ומי צרך אותו.
טלי שבחנה את כלי החרס והמתקנים המוזרים שנמצאו על הגבעה ממזרח למצד ביקשה לבחון אותם דווקא על רקע ההיכרות שלה עם דרכי המסחר וכך הבינה שבשלב כלשהו, ביקשו הנבטים להפוך ממובילים וסוחרים גם ליצרני שמנים ובשמים ולנגוס בעוד ביס מהכסף הגדול של מסחר הבשמים וכך הקימו מרכז תעשייתי קטן על הגבעה. השמן הופק מעצים מקומיים בבית הבד ושימש לתעשייה הזאת - ראשית התעשייה במדבר (!)
הסבר הגיוני ופשוט לתעלומה מורכבת שמשקף בעיני את המקוריות וההיכרות האינטימית של טלי עם ההיסטוריה והגיאוגרפיה של העולם הקלאסי בנגב, בערבה ובירדן.
ארכיאולוגים אוהבים חרסים כידוע, אפילו היום בעידן התיארוך המוחלט באמצעות איזוטופים (פחמן 14) יש להבנת הממצא הקרמי חשיבות עצומה ובמהלך השנים הפכה טלי לאורים והתומים של הקרמיקה של התקופות הקלאסיות.
בכלל, אחרי מותו של אברהם נגב המנוח, הפכה איכשהו טלי לשומרת החותם של התרבות הנבטית וכמוהו היא עשתה את המחקרים הראשונים שלה - מאסטר ודוקטורט על ממשית, מצד חצבה ועבדת (למרות שבכל מה שקשור לדרכי הבשמים ובשונה מנגב היא מייחסת חשיבות רבה לפעילות הצבא הרומי). באופן אישי אני יכול להעיד שמצאתי את עצמי לא פעם מתפעל מהדיוק המרשים של התיארוכים שנתנה לחרסים מחפירות שלי וקיבלו אישוש מדויק מתוצאות מעבדות התיארוך המוחלט (!).
סיפורה של הקרמיקה הנבטית הדקיקה והחזקה שנעלמת מהמרחב עם כלי הבשמים הנבטיים באופן מאוד פתאומי הוא גם הרקע לעוד תובנה מעניינת שרשומה על שמה: הממצאים מחלק מהאתרים לאורך דרכי הבשמים העידו על נטישה חפוזה במהלך המאה השלישית לספירה.
טלי שהכירה היטב את ההיסטוריה של התקופה הזאת עשתה אחד ועוד אחד והניחה שהמגיפות הנוראות שמוכרות מתיעודים כתובים ושפגעו באימפריה הן האחראיות להיעלמותם של הכדרים, יודעי החוכמה נסתרת של הכנת הכלים המופלאים האלו ושוב הממצאים מן הדרכים הן תמונת המראה המדויקת של התהליכים ההיסטוריים.
דווקא בשנים האחרונות ובהשפעת התובנות ממגיפת הקורונה והפגיעה הקשה באופן יחסי במבוגרים, התחדדה והתחזקה ההנחה הזו שמדגימה שוב את השילוב שכל כך ייחודי לטלי בין היכרות עם המרחב, ידע רב ואינטואיציה.
לטלי היו חפירות נהדרות ותובנות חשובות ומקוריות גם לגבי אתרים רבים בנגב ותקצר היריעה מלספר על כולם. תחנות על פני הדרך.
אם הדרך
במהלך הנסיעות הארוכות מן הנגב אל הערבה ובחזרה הבחינה טלי בשרידים מלבניים בנויי אבן וקדומים מאוד שליוו אותה ואת הדרכים בהם נסעה ועל בסיס הפריסה המרחבית שלהם הניחה שהם טיפוס מיוחד של סימני דרך ששימשו לניווט ומשקפים את נוכחותה של תרבות שהתפתחה סביב כריית הנחושת בערבה התיכונה (פינאן) ומסחר הנחושת עם מצרים בתקופת הברונזה הקדומה והביניימית (תיאוריה שיש החולקים עליה).
טלי חקרה את הדרכים במשך שנים והשתכללה עם המחקר, מניתוח ועיבוד חפירותיו של רודולף כהן משנות השמונים של המאה שעברה עד למחקר היבטים גיאוגרפיים ומרחביים של דרכי הבשמים באמצעות טכנולוגית GIS (ממ"ג - מערכות מידע גיאוגרפיות, יחד עם שותפה מוטי זהר מאוניברסיטת חיפה) ממש לאחרונה. עוד ועוד ממצאים, עוד ועוד מידע ותובנות שהבהירו עד כמה מורכבת ומוקפדות היו מערכות הדרכים הקדומות וכמה מרכזי הוא הנגב בתמונת המציאות האזורית הזו.
והקארמה עבדה שעות נוספות… לימים, שנים רבות אחרי שיצאה למסעה בדרכים של הנגב, כשהגיעה לחפירה באתר קבורה גדול ומסתורי מאמצע האלף הראשון לפני הספירה ליד טללים (אותו חפר מרטין פסטרנק), הגיעה הדרך אליה. החפירה המיוחדת הזו הניבה ממצאים אקזוטיים מרחבי המזרח הקדום וטלי הרגישה פתאום באיזה חוש נסתר שהדברים מתחברים ונוכחה במה ששנים רבות הרגישה, שאצלנו בנגב נפגשות כל הדרכים בצומת הגדולה של דרכי המדבר, הדרכים שאליהן הגיעה ממרחקים לפני שנים רבות, שאותן חקרה וסקרה ובהן נדדה מרבית חייה ושהד קולן הוא שקרא לה ממרחקים לצאת וללכת. צומת השבילים, אם הדרך.
טלי שהייתה במשך יותר מעשרים שנה ארכיאולוגית הנפה של הערבה פורשת בימים אלו לגמלאות. חוקרי רשות העתיקות שהספיקו בשנות השמונים והתשעים של המאה שעברה לחפור את מרבית אתרי דרכי הבשמים, מצד חצבה ואתרי מעלה עקרבים לא הצטיינו בפרסום החומר וטלי לקחה על עצמה את המשימה כבדת המשקל של פרסום רבות מהחפירות האלו. עיבוד החומר ופרסום הממצאים ייארך עוד שנים רבות ולא ייתן לטלי (שגם באופן טבעי היא חסרת מנוחה) להתבטל ולסרוג גרביים מול האח…
מפת "במות הניווט" ודרכי תקופת הברונזה על פי טלי ועמיתיה >
בשם תושבי הערבה אני מאחל לטלי, אם הדרכים, הצלחה בהמשך מסעה, שנים רבות של בריאות טובה, עניין, מחקר וכתיבה
"לֹא כָּבְתָה הַמְּדוּרָה" - כתב פעם המשורר נתן יונתן:
רַק הַטַּל הַקָּרִיר
מְכַבֶּה כּוֹכָבִים עִם שַׁחַר
עוֹד מְעַט שַׁיָּרָה תַּעֲלֶה בֶּהָרִים
אֶל סַלְעֵי הַקַּרְטוֹן וְהַשַּׁחַם
עֲרָבָה רְחָבָה
אַיְּלוֹת אַהֲבָה
הַשּׁוֹלְחוֹת צַוָּארָן אֶל הָרוּחַ
שִׁירָה שֶׁחָלְפָה וְהִשְׁאִירָה אָבָק
עֵשֶׂב בַּר וּבוֹדֵד וּמָלוּחַ
וּכְאֵשׁ וּכְאֶבֶן
בְּרֹאשׁ הַצּוּקִים
נְעוּרֵי הָאָדָם יַעַבְרוּ צוֹחֲקִים
שַׁיָּרוֹת שַׁיָּרוֹת בְּשׁוּלֵי הַדְּמָמָה
בַּדְּרָכִים הַשָּׂרוֹת אֶת הַזְּמַן."
טלי בפעולה (בחאן שער רמון עם פרופסור גדעון אבני)
תגובות