ההלוויה התקיימה ביום ראשון 15/10/2023 , ל' בתשרי תשפ"ד בשעה 17:00.
קורות חיים
הספד המושב
עמי שחם- דברי הספד.
עמי נולד ב-11/7/1942 לשושנה ואלכס אֶקְשְׁטֵין , אח לאריאלה. בהמשך נולדה אחותו עירית (הידועה בשם עיקי). עמי גדל בתל אביב ולמד בבית הספר היסודי ע"ש א.ד. גורדון שם הוטבעו בו החינוך להגשמה, עבודה וכיבוש השממה.
עם 'התנועה מן העיר אל הכפר' (ב- 1956) עברו הוריו למשמר השבעה ועמי המשיך לימודיו בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. עמי התגייס בגיל 17 כדי להיות חבר הגרעין הראשון שהקים את היאחזות הנח"ל עין יהב אך בחר להמשיך במסלול פיקודי קרבי תוך הבטחה לשוב לעין יהב כשיהיה לו עם מי. עמי סיים בהצטיינות קורס מכי"ם ומיד לאחריו קורס קצינים.
בסיום שירותו היה מפקד היחידה להכוונת חיילים משוחררים. בין השאר הכין חיילים להיקלט לעבודה כאזרחים בקרייה למחקר גרעיני. או אז התבקש לנהל את מדור גיוס כוח אדם ושם לאחר שלוש שנים הכיר את שולה ויחד כמובטח חזרו בקיץ 1966 לעין יהב, ל'מושבוץ'.
בהיותו בעל הדרגה הגבוהה באזור, התמנה למפקד האזור ועסק במוכנותו למלחמה – מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה עסק בארגון המעבר לישוב הקבע, בניית מוסדות הישוב וניהולו.
חודש לאחר המעבר, בנובמבר 1967 , נולד אסף.
מלחמת ששת הימים הייתה רחוקה מהאזור, לכן , נענה לקריאתו של משה דיין להתנדב לשלושה חודשים, בימיה הקשים של מלחמת ההתשה ולפקד על מוצב בתעלה. כשחזר בשלום (ביוני 1970) נולד עידו.
לאחר מלחמת יום כיפור, בשל מצוקת האזור בזמן המלחמה, נרתם עמי למשימות אזוריות: פיתוח אזור התעשייה בספיר, הקמת הישוב ספיר, בניית בית הספר האזורי, קו תעופה יומי לת"א, הקמת המועצה האזורית ומוסדותיה. עמי התמנה לראש המועצה האזורית הראשון של הערבה התיכונה והוא בן 33. במסגרת זו, פעל לשינוי חוקים שסייעו לקליטת מורים במסגרות החינוך, למיסוי מקל על חקלאי האזור, לגיוס תקציבים לפיתוח משק המים, להקמת ישובים, לקליטת משפחות על מנת לפתח מוסדות חינוך, תרבות, חיי קהילה ושירותים מינימליים באזור המרוחק ביותר בארץ.
פה ושם, בין לבין ובאהבה גדולה, גם עיבד את שדהו.
במסגרת החטמ"ר הקים ופיקד על פלס"ר ששירת גם במרחבי הארץ ובסיני. סייע למושב עידן בשנתו הראשונה ויצא עם המשפחה לשליחות בארה"ב לעידוד עלייה מטעם הסוכנות היהודית ותנועת המושבים. שם נולדה גיל - בת הזקונים.
משחזר לערבה, ניהל את הועדה החקלאית, הקים את החברה לפיתוח ואת המחקר החקלאי. במסגרת 'נגב של צמיחה' עם קק"ל סייע לשינוי המשק החקלאי, כניסה לחממות חכמות, שיפור איכות הפרי והרחבת שווקי היצוא, הכשרת קרקעות, פרויקט 'ערבה נקייה', גיוס עובדים והקמת מרכז המשתלמים.
עיקר פועלו לאורך השנים ועד צאתו לגמלאות היה הגדלת מכסות המים ושיפור איכותם, הקמת רשת מים אזורית אחת ממוחשבת, חיבור כל מקורות המים ואיגום מי שיטפונות.
אזור ללא מים, ללא גשם, סיפק לחקלאי חמשת המושבים יותר מ-43 מיליון קוב מים בשנה במערכת אמינה ומסודרת.
בשנת 1994 עמי היה מעורב בגיבוש הסדרי המים, חילופי שטחים וקביעת הגבול במסגרת הסכם השלום עם ירדן. משנת 1997 ועד 2014 עמד בראש רשות ניקוז ערבה והסדרת נחלים. במסגרת זו, דאג גם לסלילת כבישים, שבילי אופניים, מצפורים שהפכו לנכס תיירותי, הקים ופיתח את פארק ספיר שהיה פעם בבת עינו, פעל לפינוי שדות מוקשים והרחבת השטח החקלאי, וכמובן עבודות נרחבות להגנה מפני שיטפונות בכל הערבה כולל אילת.
עמי ניחן ביכולת נדירה ליצור כל פעם מחדש יש מאין ולגייס את כל מי שצריך כדי לממש את חלום ההתיישבות בערבה. תמיד בנועם, תמיד בגישה מקרבת ובחיוך שאי אפשר לעמוד בפניו.
בשנת 1993 נפטרה אחותו אריאלה. חסרונה ליווה אותו עד יומו האחרון.
תנחומים לשולה, אסף, עידו וגיל, בני/בנות הזוג ושמונת נכדותיו ונכדיו.
לעיקי עדין אחותו ומשפחתה במושב חצבה ולכל חבריו ומוקיריו.
עמי שחם בחנוכת מאגר שיזף, 2007
יהי זכרו ברוך
הספדים
דובר הרבה על פועלו של עמי, לכן לא אאריך בכך. אצטט רק את שי בן אליהו שהודה לרבים מעל הבמה ברוזנטל, על עמי היה לו להגיד רק: "עמי הוא הנס של הערבה" וזה המון.
איתרע מזלו של עמי שהיה במקום הנכון ובזמן הנכון לממש את יכולותיו.
ואני רוצה לספר לכם על סוד הקסם הגלוי שלו: העיניים, החיוך, היכולת לשכנע ולרתום כל גורם ממסדי (במיוחד את פקידתו) שתרומתו חשובה לקליטת עוד משפחה בערבה.
מהתגובות הרבות שקיבלתי עם היוודע מותו, מהדאגה של כולם בששת השנים האחרונות, מחבריו הרבים לאורך השנים, למדתי שיש לי מתחרים רבים על ליבו – כולם פשוט אוהבים אותו.
בחודשים האחרונים, תיווכתי לעמי את העולם, את הקורה מסביבנו.
מוות הוא מוות, לא מאמינה בהישארות לאחריו ובכל זאת אני ממשיכה לספר לו וכנראה אמשיך לספר ולשתף מה קורה.
עמי, אתה כבר חסר לי.
עמי, עמי (במילרע), נולדת לפני קום המדינה, הוריך נתנו לך שם עם חזון,
אתה נטמן באדמה שאהבת והחזון מתפורר.
יש מחבריך ומהמשפחה שהיום קוברים את מתיהם טרם זמנם, מהם שרצו ללוותך. רבים מהחברים בגילנו כבר לא נוהגים הלוך וחזור ועוד בחשכה, יש שנסיבות האירועים לא אפשרו,
אנחנו מעריכים כל מי שהגיע מרחוק, ובימים טרופים אלה גם כל מי שהגיע מקרוב. תודה לכם מקרב לב. ביתנו תמיד יהיה פתוח ואני מבטיחה שתמיד תהיה עוגה.
שולה שחם / אשתו
סבא,
בימים הנוראיים האלה אני כמעט שמחה שאני יכולה לעמוד בלוויה "רגילה", של מישהו שחי חיים ארוכים ומלאים וטובים ונפטר בגיל 81, אחרי שהגשים כל מה שרק אפשר להגשים. סיפרו ועוד יספרו על האדם שהיית אז אספר על הסבא שהיית.
היית הבייביסיטר התמידי שלנו, מגיע פעם בשבוע או שבועיים כשיש הרצאה או הופעה או מסיבת פורים, כל פעם מחדש צריך להסביר לך איפה הקפה והמים והסוכרזית ואיך מדליקים את הטלוויזיה.
היית סבא שטותניק או סבא או-או, שצובט את הברך בנקודה שמדגדגת, צוחק עליי שהחבר שלי זה הרב גמליאל מההגדה של פסח ותמיד מחייך וצוחק. בארוחות שישי היית מבקשת ממך לאכול סלק ולהראות לי את הלשון האדומה שלך ואתה היית נותן לי לשתות את הסוף של הקפה שלך שגם ככה לא היית מסיים אף פעם.
היית סבא שמכיר את כולם והיית סבא שכולם מכירים אותו ואוהבים אותו ומתרשמים אם אני מספרת שאני הנכדה שלך.
אני זוכרת אותך תמיד בנסיעות, אסף חישב פעם שאתה עושה בקילומטראז' מרחק של שלוש הקפות של כדור הארץ בשנה – לא מישהו שכדאי לקנות ממנו רכב. צריך משהו מתל אביב? אני בעיה סבא בדיוק נוסע לאשקלון. צריך טרמפ מאילת? אין בעיה סבא בדיוק נסע לבאר שבע. לא אשכח שנסעתי עם החברות שלי להופעה בתל אביב ואתה לקחת אותנו עם עצירה קטנה בים המלח ועוד עצירה קטנה בירושלים.
בפעם האחרונה שנסעתי איתך, חיכית לי בתחנה מרכזית באר שבע יותר משעה ולקחת אותי הביתה מבואסת אחרי ראיון לשנת שירות שחשבתי שלא התקבלתי אליה. התקבלתי בסוף, וטסתי לשנה של שליחות בארצות הברית בלב כבד אחרי שהמצב שלך התדרדר. אבל היה חשוב לך שאדע שאתה רוצה שאסע ושאתה גאה בי.
בפברואר האחרון זה טסתי שוב, ושוב בלב כבד אחרי שהמצב שלך שוב התדרדר. עוד פעם אבא רצה שאזכור שאתה רוצה שאטייל ואיהנה ואטוס. ברוב התקופה הזו, כשהתקשרתי לדבר איתכם בימי שישי הצלחנו לדבר יותר מאשר בביקורים משפחתיים גדולים אצלכם בתקופה שלפני. הצלחתי לשמוע ממך על הבדיקות שאתה עושה, על טיולים שעשית במקומות שאני נמצאתי בהם ותמיד תמיד הקפדת להגיד לי לשמור על עצמי, ליהנות ולעשות חיים, גם אם זה כל מה שהיה לך כוח להגיד לי.
אני רוצה לזכור אותך מחייך, וחזק, סבא שזוכר הכל ויש לו סיפורים על כל דבר.
אני אוהבת אותך ומתגעגעת.
אור / נכדה
להיות ״בת זקונים״ (ככה תמיד הצגתם אותי)
זה בעצם לגדול עם כאב ידוע מראש של החמצה ופרידה.
מצד שני להיות בת זקונים זה לגדול כמו פרח מוגן בתוך גינה משגשגת.
אני נולדתי לאבא שהוא איש חשוב ועסוק .
אהבתי להצטרף אליו לעבודה,
בשש בבוקר כבר הינו בת״א.
אוכלים בייגל אצל מישל, אח״כ פגישות בבית תנועת המושבים, אבא עובר מחדר לחדר.
ואני מתישבת אצל זהבה בקבלה מעבירה שיחות במרכזיה.
וכשהיו שואלים ״של מי זו״ היו כולם מתרגשים מהתשובה של הפקידות הבת של ״עמי שחם״,
ושואלים אותי מיד בחזרה את יודעת מיהו אבא שלך ?
כן ידעתי מיהו אבא שלי. תמיד.
ואני חושבת שהוא לימד אותי את האמיתות החשובות של החיים.
אבא לימד אותי :
שהכי טעים בשישי בצהריים זה חלה עם דג מלוח.
שחיוך וארגז מלונים/ פלפלים יפתחו כל דלת וכל לב.
שבספורט אפשר לעודד את מי שמשחק הכי טוב על המגרש, בלי שום קשר לקבוצה.
לימד אותי לראות כל אדם בגובה העיניים ואחר כך לרתום גם אותו למען.
לימד אותי שיש דבר כזה ״עיניים מחייכות״
שעשיית הטוב לא זקוקה ליחסי ציבור.
לימד אותי שחזון וחלום הם חיים עם משמעות.
אבא לימד אותי מהי אהבה אבסולוטית.
ושאין דבר כזה רחוק מידי הוא כבר תיכף יגיע
לאסוף אותי.
ההחמצה והגעגועים אליך התחילו עוד קודם ועכשיו הם רק מתעצמים.
למשפחה של אבא יש קריאה משפחתית כזו זה הולך ככה: ״או או״
אני אמשיך לקרוא לך ככה, אני יודעת שתענה לי.
תודה אמא
תודה עידו ואסף
מקווה אבא שאתה נח עכשיו
גיל / בת
אבא שלי הוא לא דמות ציבורית
אבא שלי הוא אבא של בדיחות וצחוקים והגשש החיוור.
בתור ילד כשירדנו לסיני ואתה צללת תמיד היית משאיר לי אוויר בבלון כדי שאוכל לצלול גם.
כשהיינו מטיילים בטבע והיינו עוצרים לנוח היית מוצא לנו מטרה שנוכל לצלוף בה אבנים.
כשגידלנו אבטיחי קרימסון, הייתי אולי בן 12 וכל אבטיח שקל בערך 20 ק''ג
אתה היית זורק לי אבטיחים ואני תפסתי ושמתי במיכל.
בכל פעם שרצית לאכול אבטיח היית זורק אותם ממש מהר כדי שאני לא אספיק לתפוס והאבטיח יפול ויתפוצץ ואז היינו אוכלים לו את הלב.
ממך למדתי לאהוב חקלאות וכבר מגיל צעיר תמיד נתת לי תחושה שאני שותף בהחלטות אפילו שלרוב החלטתי בדיוק מה שרצית שאחליט.
תמיד ידעת בדיוק איך להגיע לכל מקום בארץ אבל תיאור הדרך שלך תמיד התחיל ממקום שלא קיים לפחות 20 שנה לפני שנולדתי כמו מוריס בבאר-שבע או השומר של הגן חיות בתל אביב.
אבא ממך למדתי שכל אדם הוא שווה וחשוב ובדרכי נועם וחיוך אפשר להגיע ללב של כל אדם.
אני יודע שלמרות שלא כל המשפחה נמצאת פה היום אתה הרגשת את האהבה שלנו אליך ואנחנו יודעים כמה אתה גאה ואוהב אותנו.
השנים האחרונות היו קשות לכולנו אבל אני בוחר לזכור אותך במיטבך.
עידו / בן
עמי חבר יקר
מקווה שלא תכעס עלי, אני חייב לספר את מה שכל הזמן הצנעת. כי זה אתה עושים ועושים, לא רצים לספר לחברה.
התמזל מזלי לחוות עשייה של כמעט חצי יובל איתך.
המפגש הראשון עמד בסימן "היתקלות מטווח קצר" אני מרכז משק חסר נסיון ב1986 ואתה יו"ר הועדה החקלאית, צופר חרגה במכסת העגבניות, ע"פ נתוני הוועדה החקלאית 3 דונם לכל חקלאי, אין חריגות, יש הקפדה ומודדים ממועצת הירקות בשטח, העגבניות של צופר מוחרמות, אסורות לשיווק נדרשנו להשמיד את השטחים העודפים. טסתי בבהילות למנכ"ל משרד החקלאות דני קריצמן עם מיסמכים של המעידים על החלפת מיכסות בין צופר למנחמיה שהכשירו את המצב, מבחינתי אתם בסדר אומר קריצמן, אבל לך תסדיר את העניינים מול יו"ר הוועדה החקלאית עמי שחם.
העניינים היסתדרו, בפעם הראשונה נפגשתי עם עמי והעקרונות שהוא הוביל, צדק חלוקתי, בקרקע ומים שוויוניים לכל חקלאי, בכל אמצעי ייצור ,עיקרון שנתן לו את הכוח והלגיטימציה למאבק צודק מול המוסדות המיישבים סוכנות קק"ל ומשרד החקלאות לפיתוח והרחבת האזור. עיקרון שהיה נר לרגליו בכל תפקידיו , שוויון לכולם עד הנקלט האחרון.
וכך זכיתי במשך 25 שנה בכל תפקידי לעבוד לצד בולדוזר
צעיר בנפשו שובב עם חן וחוכמת חיים שקנה את ליבם של כולם שרים מנכלים פקידים ובמיוחד... מזכירות הלשכות השונות.
חושב על כל פרט , מוכן לכל דיון, נלחם על כל דונם, כל קוב מים, כל משפחה, עם ראייה רחבה על כל תחומי החיים באזור כלכלי, חברתי חינוכי. נפגשים בארבע בבוקר לקפה בשקד בכניסה לשוק הסיטונאי בתל אביב, נערכים לישיבות, עמי כותב על המפיות, על הידיים, נקודות עיקריות לדיונים, שעות מטורפות, קילומטרזים דמיוניים, 24 -7 הכל למען הערבה התיכונה. בזמנו זה נקרא "שליחות ציבורית"
העבודה הציבורית קשה לעיתים גם לא מתגמלת, העבודה עם עמי הייתה חוויה שאני כל יום מודה שזכיתי לזה, בהרמוניה בחדוות יצירה, ערבה נקייה פתיחת השוק לארה"ב היום הפתוח, הסכם השלום עם ירדן, החזרת כיסים בסמוך למערכת, פינוי שדות מוקשים בני 45 שנה, והפיכתם לשטחי חקלאות, ועוד ועוד ועוד.
שולה סיפרה לי מספר פעמים על ההתנדבות של עמי במלחמת ההתשה לרדת לתעלה בתפקיד של נמר לסייע ולתרום מנסיונו וביטחונו.
בשבוע האחרון ראינו מה החשיבות של הנמרים הותיקים בשדה הקרב.
התעוזה ורוח ההרפתקנות של עמי נשארה כאילו הזמן קפא.
נכנסנו למקומות שהצבא לא התקרב ולא אפרט....
ב2009 עמי לקח אותי לסיור בקידוח שמבצע קבלן ירדני לשיקום קידוח ישן שלנו בתחומי ממלכת ירדן מול צוקים.
הוא כרשות ניקוז ואחראי על המים, נכנסנו למובלעת צופר ומשם חתכנו דרומה בדרך אסורה לתנועה על המערכת הירדנית עד צוקים, עמי רגוע ואני משקשק מה עם יתפשו אותנו זה יכול להוביל לאירוע לא פשוט מול ירדן.
ביקרנו בקידוח פגשנו את הקבלן, וחזרנו בשלום לפני שהסיור הירדני הגיע.
זה עמי גם נועז, וגם איש שטח
עמי זכיתי לעבוד עם ענק מדור הנפילים, עם חוכמת חיים תמיד רואה כמה צעדים קדימה.
תנחומי לשולה אסף עידו גיל ולכל המשפחה המורחבת.
קהילת הערבה איבדנו אדם גדול מהחיים מדור של חלוצי המתיישבים בעמק הערבה.
עמי מקווה שאתה במקום טוב ושקט
תודה על השנים הנהדרות של עשייה משותפת למען הערבה.
תחסר לי תחסר לכולנו חבר יקר
נוח על משכבך בשלום
עזרא רבינס/ חבר
עמי
אדם וחבר משכמו ומעלה.
אידיאליסט חסר תקנה,
ציוני בכל רמ"ח אבריו.
חולם, יוזם ומגשים. ראשון לכל קריאה,
מתנדב לכל משימה ככל שתהיה קשה ומסוכנת.
חכם צנוע וחרוץ, בעל יכולת לסחוף רבים אחריו
בנועם וחיוך.
רבים רבים האנשים שתחסר להם, עמי.
שולה, אסף, עידו, גיל, הנכדים ובני המשפחה,
אשריכם שזכיתם לחסות בצילו של איש ענק שכזה.
ינעם לך עפרך, חבר
אמנון נבון / חבר
הצטערנו לשמוע על פטירתו של איש יקר, עמי שחם ז״ל.
עמי עבד לצידנו שנים רבות ותרם תרומה אדירה לקידום ופיתוח משק המים בערבה.
רשות המים משתתפת בצערם של משפחת שחם, החברים והעמיתים לעבודה
רשות המים
הספדים באזכרה 15/12/24
דברים לזכרו של עמי
לפני כחודש ימים ערכנו כנס פלוגה מרשים ורב משתתפים.
סיפרנו, דיברנו והעלנו חוויות מכל התקופה היפה בה שירתנו יחד כאחים לוחמים בפלוגת הפלס"ר של הערבה.
הפלוגה הזו שהיא גאוות כולנו, הוקמה ברוחו ובצלמו של עמי ז"ל. בראש ובראשונה היכולת והכישרון הרב שלו לבחור את האנשים הראויים לשרת בה. הרי כך בונים ארגון טוב. ארגון מתקדם וארגון מצליח ע"י בחירות טובות ומדויקות של האנשים.
החלק המרכזי היה של אנשי הערבה, עין יהב, חצבה, עין חצבה, עין גדי, נאות הכיכר, ובהמשך הצטרפו גם אנשי פארן. עמי ידע למצוא את מי שהוא מוכשר ורוצה לשרת בפלוגה.
בהמשך וזה החלק היותר מאתגר, עמי ידע לקחת ולהוביל את החלק בו הצטרפו לפלוגה חיילים ומפקדים מרחבי הארץ.
זו פלוגה שהוקמה מאפס. זו פלוגה שהיה צריך לבנות, לגבש, לאמן ולהצליח בזה. אני חושב שכולנו ראינו לנגד עינינו דמות מרשימה, מיוחדת, כריזמטית והכל בשקט, בנועם ברוגע ובמקצועיות.
ברור לכולנו שבפלוגה שלנו עמי ידע לייצר לכולם את המוטיבציה לשרת, להתייצב, להשקיע באימונים הרבים ובפעילויות המבצעיות המאתגרות בכלל הגזרות.
ועוד דבר שחשוב לציין, עמי לא היה מנהיג רק במילואים כמפקד הפלוגה. כל חייו האזרחיים שימש כמנהיג מרכזי בערבה התיכונה בתפקידים רבים ומגוונים.
הארי טרומן, נשיא ארצות הברית לשעבר אמר: "מנהיג הוא אותו אדם המשכנע את האנושות לעשות דברים שאינם מעוניינים לעשות, ולמרות זאת הם נהנים לעשות אותם".
בעיני כך נצטיירה הנהגתו. מיוחדת עם עוצמה שקטה, אנושיות וחיוך קורן.
כך הייתי רוצה שנזכור אותו.
הדברים נאמרים בשמי ובשם כל חיילי פלס"ר הערבה לדורותיהם.
תודה, לכולכם.
חזי אברך
לעמי,
הפעילות והתרומה של עמי לאזור הערבה התיכונה והדרומית ראויים לתיעוד מיוחד.
אני הכרתי חלק מפרק המים.
כשהתחלתי את עבודתי בשנת 1990 היו מערכות אספקת המים מבוזרות: לכל מושב היו מספר קדוחים שפעלו לאספקת מים לחקלאי המושב ללא קשר למערכות הסמוכות.
כיום המערכות מקושרות ומגבות אחת את השנייה ותורמות על פי הצורך.
בנוסף, כיום הערבה התיכונה וכיכר סדום מקושרים למערכת הארצית כאשר קו צפית מגיע לעידן וחצבה, ובשנה הבאה יגיע לעין יהב. קשר נוסף קיים מהערבה הדרומית לאזור פארן שמקבל מים באיכות טובה מהערבה הדרומית.
כל זה לא היה מתקיים ללא העבודה והתרומה של עמי, בזה לי אין ספק.
בנחישות והכרת ערך המשימה, עמי פעל ללא הרף לדרבן אותנו המהנדסים להגדיל ולגוון את מקורות המים כדי לספק את הצרכים שבכל שנה גדלו עם קצב גידול יחידות המשק במושבים.
כאן המקום להזכיר את הרצל נאור זכרונו לברכה, ההידרו גיאולוג של חברת תה"ל, שפעל באזור הערבה ותרם תרומה מאין כמותה לאזור (על פועלו זכה להדליק משואה ביום העצמאות שנת 2012).
התכניות לעתיד כוללות הגדלת היצע המים ושיפור איכותם לרמה שתאפשר הוספת גידולים רגישים למליחות. מימוש התכנית יהיה בשבע שנים קרובות, אבל פעילות הפיתוח לא מפסיקה.
תודה,
אבי מיגמי 15.12.24
נכתב לעמי במסגרת הכנס והסיור שהתקיים בנובמבר 24 : מים בערבה – עבר, הווה, עתיד | מנחם נחמה (PDF ) >
עמי מקבל את פרס מקורות - 2012
עמי שחם שהיה ראש המועצה הראשון בערבה התיכונה ומנכ''ל רשות הניקוז מזה שנים, קיבל את פרס ''מקורות'' על תרומתו למשק המים בתחום החקלאות. בין הנימוקים להענקת הפרס נכתב: ''הודות לפועלך הושג גידול בהיצע ובהקצאות המים בערבה, דבר שאיפשר את התפתחותה של חקלאות מתוחכמת, מאורגנת ורווחית באזור, המבוססת על מחקר וטכנולוגיות מים חדישות, בצד פתיחת חלון הזדמנויות להרחבת ההתיישבות הציונית בערבה''
חברת "מקורות" בחרה להעניק לעמי שחם את פרס "מקורות" על תרומתו למשק המים בתחום החקלאות בתפקידיו השונים לאורך ארבעים שנה, כראש המועצה האזורית הערבה התיכונה, כיו"ר הועדה החקלאית של המועצה ובשנים האחרונות, כמנכ"ל רשות ניקוז ואחראי על פיתוח המים.
בנימוקים לקבלת הפרס נכתב לעמי: "נושא המים הינו חלק בלתי נפרד מדפוסי חשיבתך ומעשיך. תרומתך התבטאה ומתבטאת בשורה ארוכה של תחומי מים וסביבה, החל מתכנון אספקת המים, פיתוח בר קיימא, הידרו-גיאולוגיה, תפיסת שיטפונות, הכשרת קרקע להשקיה, מחשוב מערכות מים, הסברה, תיעוד ועד מחקר וחינוך למים. הודות לפועלך הושג גידול בהיצע ובהקצאות המים בערבה, דבר שאיפשר את התפתחותה של חקלאות מתוחכמת, מאורגנת וריווחית באזור, המבוססת על מחקר וטכנולוגיות מים חדישות, בצד פתיחת חלון הזדמנויות להרחבת ההתיישבות הציונית בערבה".
מערכת הפקת המים בערבה התפתחה בשלבים וכיום קיימים שדות קידוחים רבים בערבה המחוברים למערכות מים מקומיות, המספקות את הצריכה הכוללת של המושבים באזור.
בראיון עם עמי שחם בשנת 2007, עם פתיחת מאגר שיזף ליד עין יהב אמר "המסר שלנו בערבה, הוא כי גם באזור נחות מבחינת מים ואיכות הקרקע ניתן לייצר חקלאות היי-טק ברמה גבוהה. זה המסר שלנו לעולם"
מנכ"ל "מקורות" אלכס וישניצר הגדיר את הערבה כאזור מאתגר ומשימה לאומית של מדינת ישראל.
מכתב תודה
המלצות על עמי שחם להדלקת משואה ביום העצמאות
כנס לציון יציאתו של עמי שחם לגימלאות | יולי 2014
תגובות