נעמי נפטרה ביום ג' 5.9.2023 ותרמה את גופתה למדע.
יושבים שבעה בבית אחיה יואש, סמטת מזל דלי 4 יפו העתיקה החל מיום שישי 8/9 10:00-16:00 ובימי א'-ה' בשבוע שאחרי 17:00-22:00
קורות חיים
היום (29.10.2026) אנו מביאים לקבורה את חברתינו היקרה נעמי זולר.
נעמי נולדה ב-21.10.1939, בבאר-טוביה. בת לשושנה ויוסף ואחות ליואש.
שנות ילדותה עברו עליה במושב. לאחר סיום כתה ח' בבית הספר "היסודי" המשיכה את לימודיה בכפר הירוק – שם נחשבה לרפתנית מדופלמת, לצד העמקה בכל ציץ וצמח שנקרה בדרכה בטיולים לאין ספור.
לקראת הגיוס התגבש בתנועת המושבים גרעין אשר ייעודו היה גיוס לנח"ל. לאחר סדרת אימוני טירונות ואימונים אחרים כמו קורס מרגמות (על נעמי אפשר להאמין גם בענין זה)– הגיע שלב ההתיישבות.
הגרעין הקים את היאחזות בארותיים (כיום: עזוז) בסביבות 1958 מדרום לניצנה.
החבורה הזו, רחוקה מכל שליט ושלטון, יצרה לעצמה אורח חיים משלה, אשר לגבי נעמי כלל בין היתר את חציית הגבול הבינלאומי. עד היום לא ברור אם בכוונת מכוון או בטעות אנוש. המהומה שקמה נרגעה איכשהו אך הסיורים המדבריים בכל הכיוונים היו לחם חוקם העיקרי. מועד השחרור הגיע ובשנת 1959 התנחל הגרעין בנורית - כפר עבודה נטוש בגלבוע. שם המתינו לעלייה לקרקע בחלק הדרומי של עמק יזרעאל, שהיה אז מאוכלס בעיקר על ידי מושבי עולים.
מושב רם און הוא התוצאה.
נעמי נישאה לחברה לגרעין, מיכה אנקורי מכפר ויתקין, והם עברו בעקבות צורך משפחתי לכפר ויתקין. הנישואין לא עלו יפה ולאחר הפרידה נעמי פנתה ללימודים במכללת הדסה בירושלים.
במפגש אקראי עם שי בן אליהו בבית תנועת המושבים הוא העלה הצעה של תפקיד מנהלת חשבונות בעין יהב.
לנעמי לא הייתה שום הכשרה בנושא זה (פרט אולי לירושה גנטית מצד אמה, שעסקה בכך בבאר טוביה כמה שנים לפני לידת נעמי ואולי גם מעט לאחר מכן).
אבל המעבר לנגב הסתדר לה יפה.
ב-1967 הגיעה נעמי למושבוץ עין יהב, מספר חודשים לפני המעבר ליישוב הקבע והפכה להיות מנהלת החשבונות המיתולוגית של המושב.
בחריצות, התמדה וויתור על הרבה מהנאות החיים היא הייתה שקועה כל כולה בעבודה.
אהבת חייה היו הצמחים והגינה המטופחת סביב ביתה אותה חשפה ברצון לכל מתעניין.
נעמי היתה אישה חכמה ומיוחדת שתמיד נראתה רכונה מעל הלוקשים של החשבונות, או עודרת בגינה.
היא טיפחה חתולים ודאגה לכל מחסורם.
חברותיה הקרובות הכירו אותה כאשת ספרות וצרכנית תרבות. 'פריקית' של עיתון הארץ.
בשנת 2014 יצאה לפנסיה ועברה לגור בדיור מוגן באפעל וגם שם עסקה מעט בגינון ע"פי בקשתה.
נעמי שמרה על קשר טוב עם חבריה בעין יהב גם לאחר עזיבתה.
נעמי נפטרה ביום ג' 5.9.2023 ותרמה את גופתה למדע.
יהי זכרה ברוך!
הספדים
לנעמי בת עירי, בתם של שושנה ויוסף ז"ל.
"הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָה, הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָא תַבְנִית נוֹף מוֹלַדְתוֹ" (טשרניחובסקי)
זכיתי לעבוד עם אבא של נעמי, יוסף, כשסיימתי את שירותי הצבאי במשרד הפרייה, אותו ניהל שנים רבות במסירות, במקצועיות, בקפדנות ובדרכי נועם. נעמי אכן הייתה תבנית נוף כפר הולדתה ובית הוריה.
חרוצה, צנועה ומסורה לעבודתה, יותר מדויק לומר - נשואה לה.
עם הגיעי לעין יהב, זכיתי לעבוד עם נעמי ולהכיר אישה מיוחדת ויוצאת דופן. דגם שכבר לא מיצרים כמוהו יותר.
נעמי הייתה אישה של ניגודים מרתקים.
היא אהבה אנשים, אבל מצאה את השקט שלה בין שורות המספרים האינסופיות של ספרי הנהלת החשבונות.
ביתה המטופח היה ממלכה של סטריליות שלא הייתה מביישת אף חדר ניתוח מצד אחד וגם היה בית נעים וחמים של מדפי ספרים, שטיחים ותמונות.
ועם זאת, בשנותיה האחרונות עברה להתגורר במשרד כשכיסא משרדי משמש לה כמיטה.
היו לה את הטקסים הקטנים והסודיים שלה. למשל, הייתה מערבבת את הקפה שלה ארבעים פעם לכל כיוון – ועוד לפני ששאלתי הודיע לי - אל תשאלי למה ואל תספרי כמה.
בצרכנייה דאגו לאספקה קבועה של מצות, כל השנה, במיוחד בשבילה.
הייתה לבושה בבגדים פשוטים, ישנים, בלויים וכמובן מאד נקיים, אבל נהנתה מכתבות האופנה שהייתי משתפת אותה בהן.
נהניתי לשמוע את תובנותיה המעניינות על הדוגמניות, בגדיהן והסטיילינג.
בערוב ימיה, הלב הגדול שלה נפתח לעוד אהבה.
לילי ואנוכי, הצלחנו לחבב עליה את חתולי החצר, והיא, מתוך אותה תחושת אחריות וחמלה שאפיינו אותה, התמסרה לטיפול בהם. והחתולים, בדרכם החתולית, ידעו להשיב לה אהבה.
הופתענו בכל פעם מחדש, כשהרשתה להם לשבת בחיקה והיה אחד שאהב לחבק את הרגליים שלה.
כמובן שאחרי כל ביקור שלהם במשרדה, היא מייד חוטא באקונומיקה, כולל המחשב, על כל המשתמע מטיהור מחשב באקונומיקה...
נוחי בשלום, נעמי. את חסרה לנו וחתומה בזיכרוננו לתמיד.
נגה בן יהושע | חברה
מתוך עיתון היובל לעין יהב
"חשבונות, חשבוניות, מספרים,מעמ"ים,קבלות, הכנסות והוצאות,זה לפרנסה.
קסם של גינה,סימפוניה של צבעים,פינות נסתרות עם עונות השנה משוחחות, יצירה של שלווה והרמוניה, זה לנשמה."
נעמי זולר בחצר ביתה בעין יהב
מספר המתכונים של עין יהב - עוגת תפוחים של נעמי זולר
כתבה צצה פורת עם פרישתה של נעמי (ינואר 2014 )
בלי להרגיש חלפו להן השנים
ונעמי מסיימת תקופה בחיים
הקומה השנייה מרכינה ראשה
יש איזה עצב של שינוי מגמה.
נעמי ראש פתוח מלא ידע וזיכרונות
נעמי ראש שזוכר ותמיד יש תשובות.
היא אחת שקל לכבד ולומר תודה
אחת שעושה, נותנת לא מבקשת חזרה.
לא עוזבת באמצע משימה
ביום ובלילה ואין מנוחה.
זה רגע של פרידה מהרגלים קבועים
רגע שמבינים שחייבים שינויים.
ועכשיו השמיים נפתחים
צריך להתרגל ולהפנים
כי גם בלשנות יש עננים.
קחי את הזמן תעברי ללחם ממצות
שמרי על הגינה ותמשיכי ליהנות.
תחשבתי על זה כשתפקחי עיניים
ותביטי סביבך בסקרנות
לא תמצאי את הניירות וכל חשבונות הסיוט
מאחלת לך שתיהני מהשינויים
ותגלי שיש המון חיים אחרי המשרדים.
שבע כהן עם נעמי בדירתה של נעמי באפעל
נעמי פורשת מהנהלת חשבונות | אביב 2014
לנעמי
חרוצה, ללא חשבון, לעבודה נאמנה
כמעט יובל, כאן במשרד – אחראית ואמינה.
טרם מחשב. בראש וביד הכל התנהל
מזלה של עין-יהב, שזכינו לזאת
שכך זה החל.
וכך זה נמשך -
ביושרה האבסולוטי חשבונות היא מנהלת
לפי חוש צדק מפותח, ולאו דווקא על-פי הספר,
בקיצור, ביעילות, בשיטות שהן שלה
הסבך הזה פשוט נהיר לה -
רואה את התמונה כולה.
כל-כך, כל-כך אינטליגנטית
וכל-כך, כל-כך תמימה
חוש אסטטי מפותח כה
אך לא אכפת לה מעצמה.
רגישה לאמנות של צבע, של צורה וצליל
ולאמת שבדברים – רגישה היא בעליל.
מתלהבת מכל פרח שנפתח לו בגינה,
לה גוני ירוק רבים משתלבים כמנגינה.
עם כל השגעונות שלה (היום לא נפרט אותם),
יש גם הומור וגם חמלה ורגישות לבני-אדם.
לצחוק, יודעת על עצמה, גם מבדיחות והיתולים
ולאחרונה גילתה שהיא אוהבת חתולים.
עולם עשיר לך, נעמי, השכלת לברוא עם השנים -
ספרים, עיתון ומוסיקה, שומרים אותך בעניינים.
ובגינה תמיד המשכת בעבודת האדמה
ויצרת לך סביב ביתך את אותה פינה קסומה.
אז המשיכי כאן אתנו, ללא העול על הצוואר
של מע"מ וחשבון בזמן, כי כעת הכל מותר.
למרות שעוד צריכים אותך, את עזרתך, פה במשרד
נראה לי שעכשיו, בלי לחץ, זה הרבה יותר נחמד.
תתארגני עם הדברים שאת אוהבת, נהנית
לתם תקדישי את הזמן – כי באה עת, כי באה עת.
נטע אור
דברים שנשא אמנון נבון בפרישתה של נעמי, ינואר 2014
נעמי תרשם בדפי ההיסטוריה כמנהלת החשבונות המיתולוגית של עין יהב, מראשית המושב במשך כמעט 50 שנה.
זוכרת כל מספר וכל נייר שעבר לנגד עיניה. ניהלה את המושב בפועל כשהמנהלים הנבחרים לא ידעו כמה זה 1+1.
שרדה עשרות מרכזי משק וגזברים שבאו והלכו כלעומת שבאו, וכן מאות ואלפי ביקורים של חברים שבאו להנה"ח, היו בטוחים שמצאו טעות, בלבלו את המוח ותמיד יצאו בידיים ריקות.
מעולם לא ישבה על כסא. עובדת ביום ובלילה ותמיד יש אור בחדר הנה"ח.
כשמישהו מתקשר למשרדה הוא יודע שצריך לחכות וּלנצל את מלוא הזמן שבזק מאפשר לטלפון לצלצל. יש סיכוי כלשהו שהיא תרים בסוף את הטלפון.
לא תיתן לך לצאת ממשרדה לפני שתספר לך את כל הבדיחות שקראה בעיתון "הארץ". נעמי, אותי העיתון הזה לא מצחיק. זה עיתון של ס*מולנים.
תפוח עץ אחד מספק לה את כל תצרוכת הקלוריות היומית. עכבר שהצליח לחדור לביתה מת מרעב.
כל מה שרע במושב זה בגללה.
כל מה שטוב- גם בגללה.
והריבית, זה רק בגללה. סטנלי מוריד ונעמי מעלה.
עוד לא נולד מי שדאג כמוה לאינטרסים של המושב.
מעולם לא הצלחתי להבין את כתב ידה על המסמכים שמחזירה לי, אבל אני תמיד יודע שזה משהו רע.
פעם הבאתי לה חשבונית של גרבי ניילון שקנתה זוגתי וכתבתי עליה "גרבי עבודה לָתאילנדית". היא החזירה לי אותה וכתבה: "במה בדיוק עובדת אצלך התאילנדית הזו?"...
החשבון לחבר נראה תמיד כאילו שהחיובים הם זיכויים, זה נותן שנייה של הרגשה טובה עד שמבינים שזה בעצם להפך.
כשהיא לא במשרד אז היא עובדת בגינה שהיא הכי מטופחת במושב. גרגר אבק מביא לה את הגָ'אנָאנָה ועדיף לא להתקרב אליה. לאחרונה החלה לגדל חתולים.
אתמול בלילה חלמתי שעם פרישתה נפסיק לשלם מס מושב. לא רציתי להתעורר.
שגיא, עכשיו כשנעמי מסיימת אולי זו הזדמנות לבטל את המיסים?
לשון לחשה לי שאשר קרוק הציע לה להתגייס למילואים בין ה-10 ל-15 בכל חודש כדי לגמור בזמן את המע"מ. אני חושב שהוא ישלח לה צו 8 כבר בראשון לחודש.
נעמי, את עוד תגלי שיש חיים אחרי הנהלת החשבונות. תקני מחשב, תשחקי בסוליטר ופריסל ואולי בנוסף לגינה ולחתולים תגדלי גם אוגר ודג זהב באקווריום.
עם מוח חריף כמו שלך תוכלי גם לפתור תשבצי הגיון. באם תתקשי רוביק רוזנטל יעזור לך.
כולנו עוד נתגעגע אליך.
* זו לא טעות...
תודה ענקית אחרי כל כך הרבה שנים של נאמנות ומסירות.
אמנון נבון
נעמי וחברות
תמונות: באדיבות ארכיון עין יהב, אסתי סלע, שבע כהן, לילי פיטן
תגובות